כמו כל תחום רפואי, גם הרפואה הפלסטית בכלל והגדלות החזה בפרט, התפתחו בצורה ניכרת לאורך השנים. הניתחוםי כיום הם פשוטים יותר, מהירים יותר, זולים יותר והכי חשוב – בטוחים יותר.
אחד מהגורמים המכריעיםן בהצלחת ניתוח להגדלת חזה, הוא חומר המילוי. על חומר המילוי להיות רך, אך גם מספיק קשיח על מנת למנוע סיבוכים. חומר המילוי צריך להקנות לשד מראה טבעי וכמובן שעליו להיות עשוי מחומרים שאינם יכולים להזיק למערכות הפנימיות של הגוף או לעור.
Saline implants
לא הרבה יודעים זאת, אך פעם חומר המילוי בו השתמשו להגדלות חזה היה Saline implants – "סלין". הנוזל, שהוצג לראשונה בצרפת ב- 1964 כחומר מילוי לשד מלאכותי, מורכב ממי מלח, שנוזליותם זהה למים הרגילים שאנו מכירים.
הסלין היה פופולארי מאוד בתחילת עידן ניתוחי הגדלת החזה, במיוחד בארה"ב בשנות ה- 90, אולם כיום כמעט ולא משתמשים בו. הסיבה לכך היא שבעקבות בלאי טבעי של המעטפת, עם השנים, החומר נזל החוצה והתפזר בצורה לא יפה בתוך השד – מה שגרם לסיבוכים רפואיים ולבעיות אסתטיות אצל המנותחות.
כיום החומר אינו מאושר על ידי משרדי הבריאות בעולם המערבי.
"אולד-סטייל" סיליקון
לאחר הסלין הגיע תור הדורות הראשונים של הסליקון הנוזלי כחומר הפופולארי לניתוחי הגדלת חזה. דורות אלה אופיינו בחומר מעט יותר קשיח ודביקי והיוו שיפור רב לעומת ה"סלין".
אולם, גם ה- "אולד-סטייל" סיליקון , כפי שמכנה אותו דר' רומנלי, בתגלה כחומר בעייתי שגרם ללא מעט סיבוכים ביניהם רקמה צלקתיתי סביב איזור השד והיווצרות קופסית. כיום, השימוש בדורות הקודמים של הסיליקון אינו מקובל כלל בעולם המערבי, אך למרות זאת כשליש מהמנותחות בארה"ב מסתובבות עם חומר זה בשדן.
הסיליקון המודרני
כפי שתוכלו לראות בסרטון, הסיליקון מודרני, הוא סיפור אחר לגמרי. כפי שמראה ד"ר רומנלי, אפשר אפילו לחתוך את השד המלאכותי לשניים, מבלי שהחומר יתפזר ויברח החוצה. מדובר בחומר שהוא עמיד וקשיח, אך עדיין שומר על רכות ומקנה לשד מראה טבעי. אם תמששו את החומר תקבלו את אותה תחושה שמקבלים ממישוש סוכריות גומי.
הסיליקון המודרני שיפר לאין ערוך את תוצאות ניתוחי הגדלת החזה. חשבו לציין כי למרות שמדובר בחומר איכותי, השימוש בו אינו מייקר את הניתוח.